צב רך סיני: מאפיינים ומידע

צב הרך הסיני הוא סוג של צב המצוי בעיקר בסין, קוריאה, יפן, צפון וייטנאם ורוסיה. הוא תואר לראשונה על ידי ארנד פרידריך אוגוסט וויגמן בשנת 1835.

הוא מכונה גם ה- צב קליף אסיאתי. כיום הוא מעובד באופן מסחרי בסין, ומשמש בעיקר למאכל. אך כלל האוכלוסייה יורדת בהדרגה. קרא מידע נוסף על צב זה למטה.

מאפייני צב הרך הסיני

צב הרך הסיני הוא צב קטן עד בינוני. זה נקרא ‘קליפה רכהכי זה חסר גולגול חסר חרקים (קשקשים). יש לה כפות רגליים לשחייה.

המעטפת שלהם עורית וגמישה, במיוחד בצדדים. בחלקו המרכזי של השעוף יש שכבה של עצם מוצקה מתחתיו, כמו בצבים אחרים, אך זה נעדר בקצוות החיצוניים.

הקליפה הקלה והגמישה של צב הרך הסיני מאפשרת להם לנוע ביתר קלות במים פתוחים, או בקרקעית אגם בוצית.

מבחינת הצבעוניות, המעטה של ​​צבים אלה הוא בצבע זית ועשוי להיות בעל כתמים כהים. הצבע של הפלסטרון הוא בצבע כתום-אדום, ועשוי להיות בעל כתמים כהים גדולים גם כן.

הגפיים והראש הם זיתים בגב עם הגפיים הקדמיות בהירות יותר והגפיים האחוריות בצבע כתום-אדום. הגרון מנומר וייתכנו פסים קטנים וכהים על השפתיים.

יש כתמים כהים בראש וקווים כהים שמקרינים מהעיניים. זוג כתמים כהים נמצא מול הזנב וכן רצועה שחורה בצד האחורי של כל ירך.

בממוצע, צב הרך הסיני יכול להגיע לאורך של כף רגל, והוא יכול למשקל של עד 1 ק”ג.

הזכרים בדרך כלל קטנים יותר מהנקבות, ולנקבות יש גם כיסוי מעט מכופף. תמונה ומידע מויקיפדיה.

הַאֲכָלָה

צב הרך הסיני הוא טורף במידה רבה. המזון הרגיל כולל דגים, תולעים, סרטנים וחרקים. אבל הם יכולים גם לאכול עלים וזרעים של צמחי ביצה.

רבייה

צב הרך הסיני בדרך כלל מגיע לבגרות בגילאי 4-6 שנים. ההזדווגות מתרחשת בדרך כלל ממרץ עד ספטמבר (הם מזדווגים ממאי עד יולי ביפן).

הם מזדווגים על פני השטח או מתחת למים. זכר יחזיק את המעטה של ​​הנקבה עם אבריו הקדמיים ועשוי לנשוך את ראשה, צווארה וגפיה. הנקבות עשויות לשמור על זרע כמעט שנה לאחר ההריון.

הנקבות מטילות בדרך כלל בין 8 ל -30 ביצים במצמד, והן עשויות להטיל בין 2 ל -5 מצמדים מדי שנה. הנקבות מטילות ביצים בקן שאורכו כ 3-4 סנטימטרים בכניסה.

ביצים הן כדוריות ובקוטר שלהן כ -20 מ”מ בממוצע. הביצים בדרך כלל בוקעות לאחר תקופת דגירה של כ -60 יום (שיכולה להיות ארוכה או קצרה יותר בהתאם לטמפרטורה).

אתה משתמש

צב הרך הסיני מעובד בעיקר למאכל. יש לו ערך כלכלי גדול באזור היליד שלו.

פתקים מיוחדים

צב הרך הסיני הוא המינים הנפוצים ביותר בחוות הצבים בסין. זהו מקור מזון חשוב בחלק מהמטבחים האסייתיים, והוא מעובד בהרחבה.

הוא בעל ערך בעיקר על בשרו הנצרך באופן נרחב בכל טווחו. הוא הוכנס גם לבתי גידול מימיים מעשה ידי אדם בחלקים רבים של דרום מזרח אסיה.

צבים אלה הם בעיקר מימיים בהרגלים, ונדירים שהם נראים מחוץ למים. תזונתם הטבעית כוללת מגוון רחב של חסרי חוליות ימיים, דגים וצמחייה.

צב הרך הסיני חי בדרך כלל במים מתוקים ומים מליחים. בסין הם נמצאים באגמים, בריכות, נהרות, תעלות ונחלים עם זרמים איטיים.

והם נמצאים ביצות ותעלות ניקוז בהוואי. נכון להיום, סך האוכלוסייה של הצבים הללו יורדת בהדרגה.

ואוכלוסיות הבר מופיעות כפגיעות ברשימה האדומה של IUCN. עם זאת, סקור את פרופיל הגזע המלא של צב הרך הסיני בטבלה שלהלן.